גאוגרפיה-נהריה
![](https://static.wixstatic.com/media/03d300_14451766250848979dc789940bc41acb.jpg/v1/fill/w_158,h_196,al_c,lg_1,q_80,enc_avif,quality_auto/03d300_14451766250848979dc789940bc41acb.jpg)
מידע על העיר נהריה נהריה היא עיר במחוז הצפון בישראל,העיר הצפונית ביותר במישור החוף,ממוקמת על חוף הים ועל כביש 4 בין העיר עכו לבין ראש הנקרה. במרכז העיר זורם נחל געתון.
נהריה העליה החמישית
לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, החלו הסתה, לחצים ופוגרומים כנגד האוכלוסייה היהודית בגרמניה. אלו גרמו להגירה של 220,000 יהודים מגרמניה בין השנים 1933-1939. מתוכם, כ-40,000 הגיעו לארץ ישראל במסגרת העלייה החמישית.
תחילתה של העלייה החמישית אופיינה בעיקר באנשי עסקים יהודים, עצמאים, פקידים ושופטים שחיפשו אלטרנטיבות בשל המגבלות המקצועיות שהוטלו עליהם. באותן שנים נטו היהודים להגר בראש ובראשונה לארצות הברית ולאמריקה הלטינית, אך לא לארץ ישראל שאליה היגרו בעיקר יהודים ממזרח אירופה. לאחר קיום הקונגרס הציוני בפראג ב-1933, נפתח בארץ ישראל "המשרד המרכזי לטיפול ביהדות גרמניה", שנקרא בשמו המקוצר "המשרד הגרמני". הוא נוהל על ידי ארתור רופין שניסה להניע בעיקר יהודים ממעמד הביניים, בעלי הון, לצאת מגרמניה ולהגר לארץ ישראל. עבור אותם אנשי מעמד הביניים מגרמניה ייסדו בשנת 1933 את קריית ביאליק ואת רמות השבים.
מהנדס הבניין יוסף לוי, יליד גרמניה, הצטרף למשרד הארץ-ישראלי שגם בראשו עמד רופין בשנת 1913כעובד טכני. עם השנים הפך לוי לרוכש הקרקעות הפרטי הגדול ביותר בארץ ישראל. בשנות העשרים הוא עסק ברכישת אדמות מפרץ חיפה ובייבוש שטח זה הקמת נהריה
בשנת 1934 התאפשר לקנות אדמה ערבית, שטח של 2,400 דונמים צפונית לעכו, ליד שפך נחל מפשוח, אשר שמו הוסב לימים לנחל געתון. המחיר הנדרש היה 34,000 לירות מנדטוריות ובעלת הקרקע הייתה משפחת טואיני שהתגוררה בביירות. הקונים היו ארבעה אנשים פרטיים: המהנדס יוסף לוי, היינריך כהן, בנקאי מתל אביב, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין והגברת פאולינה ונגרובר-זלקינד, אשר יצגה שתי משפחות מכובדות בארץ ישראל. יחד הקימו ארבעת הרוכשים את החברה "נהריה משקים זעירים". את שם היישוב החדש קבעו כ"נהריה", שכן אותם מתיישבים, בזוכרם את ערי הנהר האירופיות ממחוזות ילדותם, ראו גם בגעתון "נהר". ייתכן שבבחירת השם הושפעו גם משמו של הכפר הערבי הסמוך, אֶ-נַּהַר[6].
את המודל החקלאי להקמת היישוב נהריה הגה אחד מרוכשי השטח, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין. סוסקין, יליד רוסיה, למד חקלאות ופילוסופיה בגרמניה. החל משנת 1903, הוא נמנה עם מנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית. באחד ממסעותיו הרבים בעולם הרחב, הוא גילה ישוב קטן בדרום ספרד ששמו היה מונטה אל-גאידה (Monte Algaida). סוסקין האמין שהמודל הספרדי של מונטה אל-גאידה הוא המפתח להתיישבות בארץ ישראל. לתגליתו קרא "התיישבות אינטנסיבית על חלקת אדמה קטנה תחת ניהול פרטי". התוכנית הציעה משקים בגודל של 5, 7 או 9 דונמים, פיתוח תשתיות (אספקת מים, חשמל וסלילת כבישים), מחסני כלים ובעלי חיים, לוליםואגודה חקלאית של המתיישבים. כמו כן, הקמת צוותים מקצועיים שידריכו את העולים החדשים (אותם דוקטורים ופרופסורים) בענייני נטיעת עצים, תכנון בתים, גידול ירקות וגידול עופות.
חנה דויטש הגיעה עם בעלה ולטר והזוג רות ויעקב פאוקר כחלוצים ראשונים לנהריה. כאשר הגיעו לצריף המגורים שלהם בנהריה, טרם הייתה להם תקרה מוכנה. דומה היה מצבו של הזוג פאוקר. ב-10 בפברואר 1935התיישבו במקום וכך נקבע תאריך זה כתאריך הרשמי ליסודה של נהריה.
למגינת לבם של התושבים, התחזית להכנסות מהמשקים הייתה אופטימית מדי ולא ריאלית. הרעיון של סוסקין, לגדל ולשווק ירקות איכותיים, הסתבר כרעיון בוסר חשיבותה של נהריה לפני קום המדינה
מספר שנים הייתה נהריה היישוב העברי היחידי צפונית לעכו בגליל המערבי. במשך הזמן יזמה הסוכנות את הקמת עברון ב-1936, שבי ציון, חניתה, מצובה ואילון ב-1938. נהריה הבורגנית עזרה בהקמת היישובים השכנים והייתה שותפה בשמירה על ביטחונם.
נהריה הייתה מעורבת בעליה הבלתי חוקית. אניית המעפילים הראשונה הגיעה ב-1939, היה צורך לפזר את המעפילים, להחביאם מהבריטים ולדאוג לקיומם. בתקופת המצור על חופי הארץ הגיעו לאזור נהריה בין 10 ל-12 אניות מעפילים. לזכר שבע האוניות, "אטראטי, "קולוראדו", "עליה", "אסימי", "האומות המאוחדות", "חנה סנש" ו"גבורה", הוקמה על המזח בחוף נהריה אנדרטה מעשה ידיו של הפסל חמי גל, תושב נהריה.
בשנת 1941 הוכרה נהריה כמועצה מקומית.
תוכנית החלוקה זעזעה את אנשי נהריה. כל הגליל המערבי עתיד היה להימסר לערבים. השטח כלל מלבד נהריה את שבי ציון, רגבה, עברון, חניתה, מצובה, אילון ויחיעם. האספקה לנהריה הנצורה הגיעה בספינות דרך הים מחיפה. כך החזיקה נהריה הנצורה מעמד עד ליום הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948. ביום זה הגיעה לנהריה שיירה בת 25 כלי רכב לערך מלווה ברכב משורין. באותו יום הגיעו עם אונית המעפילים "חנה סנש", חיילים יהודים ראשונים לנהריה.
במבצע בן עמי נכבש אזור היישוב ונהריה שוחררה.
אוכלוסייה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בנהריה 52,950 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.1%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 69.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 8,193 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).[7]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב: הגדולה בישראל.
ספורט
בנהריה פועלת קבוצת הכדורסל עירוני נהריה. הישג השיא של הקבוצה היה בעונת 2002/3, אז העפילה לגמר-סל, הפסידה למכבי תל אביב 3-0 בסדרה והוכתרה כסגנית אלופת ישראל. גם בזירה האירופית רשמה הקבוצה מספר הישגים, כשבעונות 2003/4 ו-2004/5 העפילה לרבע-גמר היורופליג. נכון ל-2013, הקבוצה משחקת בליגה הלאומית, הליגה השנייה בחשיבותה בישראל, לאחר שהפסידה ל"הפועל חולון" בעונת 2009/2010 בסדרת ירידה.
בעיר ישנן 3 קבוצות כדורגל: מכבי שלומי/נהריה, בית"ר נהריה והפועל נהריה. כמו כן פועלות שתי אגודות שחייה: מכבי נהריה והפועל "דולפין" נהריה. בעבר פעלה בעיר אגודת "הפועל עירוני נהריה", אשר הייתה מהמובילות בארץ.
בנהריה פועל גם סניף של קלוב התעופה לישראל העוסק בספורט הטיסנאות. הקטגוריה שבה הסניף הנהרייני פועל היא "הטיסנים החופשיים". מספר חברים בסניף אף יצאו לתחרויות בינלאומיות סמל העיר סמל העיר צוייר בשנת 1941 בידי התלמיד מאייר בנימין, במסגרת תחרות בית ספרית שנערכה בבית הספר ויצמן שביישוב. אפרים הלטרכט, אשר עבד באותה עת במשרד החינוך המנדטורי, הוסיף את הכתובת בראש הסמל ועיצב אותו סופית[9]. הסמל מבטא את היותה של נהריה עיר חוף, ואת מיקומה באזור שהיה נחלתו של שבט אשר. בסמל מופיע מגדל המים של העיר, עץ זית, שמקובל במסורת כסמלו של שבט אשר, ושמש השולחת קרניים אל הים. הכתובת המופיעה בראש הסמל בכתב עברי קדום, .., משמעה "ברוך מִבָּנים אשר" ולקוחה מתוך ברכות משה לפני מותו (ספר דברים, לג, כד)
![](https://static.wixstatic.com/media/03d300_b6c6e7a02e66400ca900a96ece1f4f17.png/v1/fill/w_540,h_220,al_c,q_85,enc_avif,quality_auto/03d300_b6c6e7a02e66400ca900a96ece1f4f17.png)
![](https://static.wixstatic.com/media/03d300_78d05b0bcb214a43861abbbc01aa1ca3.jpg/v1/fill/w_430,h_502,al_c,q_80,usm_0.66_1.00_0.01,enc_avif,quality_auto/03d300_78d05b0bcb214a43861abbbc01aa1ca3.jpg)
![](https://static.wixstatic.com/media/03d300_bd0f6136d3b147d0b594a90394b24bea.gif/v1/fill/w_593,h_348,al_c,usm_0.66_1.00_0.01,pstr/03d300_bd0f6136d3b147d0b594a90394b24bea.gif)